למה כולם מדברים על השיוש הזה? 

קודם כל – בשביל הפוזה 😉 סתם, רגע ברצינות – לשיוש בנתחים שלנו יש תפקיד חשוב, כמו שאמרתי בהתחלה, השיוש משפיע על הטעם והרכות של הבשר. כשאנחנו צורבים את הבשר בין אם על מחבת או על הגריל – השומן הפנימי הזה פולט לחות, נמס וממש מתערבב עם הבשר, מה שלוקח את רמות הטעם למקום אחר לגמרי! זה משפר את הרכות והעסיסיות של הנתח. אם יצא לכם לאכול פעם נתח וואגיו משובח, בטוח שהרגשתם וטעמתם את ההבדל.

העניין הוא שאווגיו, או נתח קובה – הם שניהם נתחים מאוד יקרים וכמעט בלתי ניתנים להשגה בארץ, אבל החדשות הטובות הן – שתוכלו למצוא כאן לא מעט נתחים שעדיין נוטים לשיוש גבוה: כמו סטייק פילה, ניו יורק סטריפ, אנטרירקוט כל אלה מגיעים עם שיוש יפה (מנקודת הנחה שקונים בקצביה מומלצת) ויוכלו לספק לכם את העסיסיות שמחפשים בנתחים שלכם.  

אגב, כדאי לדעת שיש מחקרים שמראים ששומן שמקורו בשיוש הוא מקור שומן בריא עבורנו. 

רוצים לקרוא עוד על נתח וואגיו ואיפה אפשר להשיג אותו בארץ? בואו לקרוא את המדריך על הוואגיו שלנו 

סוגי שיוש 

לא הרבה יודעים זאת, אבל יש כמה סוגים של שיוש. 

פיין (Fine) – רמת השיוש הגבוהה (והאיכותית) ביותר 

רמת פיין מתאפיינת בנתחים עם שיוש גבוהה בו השומן הפנימי נראה ממש לעין ומפוזר בצורה אחידה ויפה בנתח. במהלך צליית הנתח השומן הזה יימס בבשר מה שבתורו ישדרג את העסיסיות ואת הטעם של הבשר. רמת פיין מאפיינת נתחים יקרתיים כמו וואגיו A5 או קובה. 

מדיום (Medium) – רמת שיוש בינונית 

שיוש מדיום מאופיין בשומן פנימי שמפוזר בצורה לא אחידה. על אף שזה יכול להטעות – כי עדיין יש יותר שומן פנימי, זה לא אומר תמיד שהנתח יצא טעים. למה? מהסיבה הפשוטה שהשיוש כאן הוא לא אחיד בהשוואה לפיין, מה שעשוי להעניק לבשר טעם שבחלקו הוא טעים ובחלקו הוא לא לעיס. אז אם מישהו אומר לכם שזה “נתח עם שיוש ברמה בינונית” תסכלו על הפתיתים הלבנים האלה ובאיזה צורה הם פזורים לפני שתרכשו את הבשר במחיר מופקע. 

קורס (Coarse) – רמת השיוש הנמוכה ביותר 

רמת שיוש נמוכה יותר משיוש בינוני. אתם תראו מרווחים רבים יותר בין פתיתי השומן והמראה ייראה לא אחיד. בשר זה יהיו מאפויין בטעמים לא אחידים – בדומה לרמת שיוש בינונית.