רוב אתרי המתכונים ישבעו שהצ'ימיצ'ורי שלהם הוא הצ'ימיצ'ורי הטוב והאותנטי ביותר, וסביר להניח שאתם תראו שימוש במילים כו 100% אמיתי – בעיקר כדי להתקדם בתוצאות החיפוש של גוגל. האמת היא שיש כל כך הרבה וריאציות בעולם של צ'ימיצ'ורי, שעכשיו קשה לומר מי הכי קרוב למתכון הכי אותנטי שיש. אבל כמי שטייל תקופה בדרום אמריקה, אני יכול לשתף אותכם בכמה מהסודות הגדולים של רוטב צ'ימצ'ורי מוצלח, אז הכנתי לכם מדריך מפורט ובסיומו המתכון. בואו נצא לדרך!
מה זה רוטב צ'ימוצרי ובכלל? 💁🏻♂️
צ’ימיצ’ורי הוא הרבה יותר מסתם רוטב ירוק מארגנטינה. זה טעם של תרבות שלמה, של מפגש סביב גריל לוהט, של משפחות ושכנים שמתאספים יחד, ושל רעיון פשוט: בשר טוב + תיבול נכון = אושר טהור.
הוא נולד מתוך הצורך – עשבי תיבול טריים, שום, שמן, חומץ ותיבול בסיסי. כל מה שהיה זמין לאנשים שחיו קרוב לאדמה. לא ספרי מתכונים, לא מכונות, אלא חופש ואינטואיציה. כל אחד היה מכין קצת אחרת, והיופי היה בזה שאין נוסחה מדויקת.
אני זוכר את הפעם הראשונה שראיתי מישהו מכין צ’ימיצ’ורי בצורה מסורתית באמת – לא עם בלנדר, אלא עם סכין חדה ומכתש קטן. הוא אמר לי: “רוטב כזה לא נועד להיות חלק. הוא צריך להיות חי, עם חתיכות קטנות של פטרוזיליה ושום שיתפסו על הבשר.” ואכן, כשמרחת אותו על נתח עסיסי שיצא מהאש, פתאום הבשר קיבל חיים חדשים.
וזה הסוד של הצ’ימיצ’ורי – הוא לא אמור להיות מושלם, אלא בדיוק הפוך: קצת גס, קצת פראי, עם איזון עדין בין חמיצות, חריפות ורעננות ירוקה. כל בית, כל משפחה, כל גריל – יש להם את הגרסה שלהם.
ולכן, כשאני נתקל בגרסאות מודרניות שמכניסות הכול למעבד מזון עד שזה הופך למחית ירוקה, אני קצת מתבאס. זה מחמיץ את הרעיון. זה כבר לא תיבול, אלא ממרח. צ’ימיצ’ורי אמיתי אמור לרקד על הבשר, לא להכביד עליו.
אני לא מתיימר להגיד שזו הדרך היחידה. יש עשרות דרכים, וכל אחת יכולה להיות טעימה בדרכה. אבל אם אתם רוצים להרגיש את ה"נשמה" של הצ’ימיצ’ורי – את הפשטות, את היד החופשית, את הטעם שמחבר אנשים סביב האש – אז שווה לנסות להכין אותו ככה.

איך אמור להיות הטעם של צ’ימיצ’ורי?
צ’ימיצ’ורי הוא רוטב דרום אמריקאי קלאסי שמבוסס על עשבי תיבול ושום. הטעם והצבע יכולים להשתנות בהתאם לאיזה עשבים ותבלינים שמים ובאיזה כמות.
המטרה שלו היא לא להשתלט, אלא לאזן את טעם הבשר – לתת רעננות, חמצמצות קלה, לפעמים עקצוץ חריף עדין 🌶️, אבל ממש לא חובה.
קצת היסטוריה ⏳
הצ’ימיצ’ורי נולד בלב דרום אמריקה והפך עם השנים לאחד הסמלים של המטבח הארגנטינאי והאורוגוואי. הוא התחיל אצל הגאוצ’וס – רועי הבקר שחיו בפמפס, השדות העצומים של ארגנטינה. הם נהגו להכין בשרים על האש סביב המדורה, והיו צריכים רוטב פשוט, מהיר ומבוסס על מרכיבים זמינים – שם נכנס הצ’ימיצ’ורי.
בזכותם הרוטב הפך לאייקון עולמי, שנמצא היום כמעט בכל מסעדה דרום אמריקאית ברחבי העולם.
ומה עם השם המוזר הזה? 👀
על מקור המילה “צ’ימיצ’ורי” יש לא מעט אגדות. יש שמאמינים שהיא מגיעה מהמילה הבאסקית tximitxurri שפירושה "תערובת אקראית". אחרים מספרים על אנגלי בשם ג’ימי קארי שהביא איתו גרסה מוקדמת של הרוטב. כך או כך, השם התגלגל, דבק – והיום אי אפשר לחשוב על אסאדו בלי צ’ימיצ’ורי.
ממה הוא עשוי?
הבסיס של צ’ימיצ’ורי תמיד יכלול פטרוזיליה טרייה, שום, שמן זית וחומץ – אלו מרכיבים זמינים וקלים לנשיאה, בדיוק מה שהיה לגאוצ’וס.
בשונה מפסטו שמבוסס על בזיליקום ואגוזים, בצ’ימיצ’ורי הפטרוזיליה היא הכוכבת 🌿.
אפשר לשחק עם הטעמים: להוסיף כוסברה, אורגנו טרי או מיץ לימון בשביל חמצמצות נוספת. לא אוהבים כוסברה? פשוט שמים יותר פטרוזיליה.
איך מכינים 👨🏽🍳
הגרסה המסורתית: מועכים את עשבי התיבול והשום במכתש ועלי עם מלח, ואז מוסיפים שמן וחומץ.
אם רוצים קיצור דרך – אפשר לקצוץ דק מאוד בסכין חדה או להשתמש בפולסים קצרים במעבד מזון.
רק חשוב לדעת: אם טוחנים יותר מדי, זה כבר מזכיר פסטו ולא את המרקם הייחודי של צ’ימיצ’ורי.

המרכיבים של רוטב צ'ימצ'ורי אמיתי🥗
פטרוזיליה: השתמשתי בפטרוזיליה טריה שקניתיב שוק, פטרוזיליה רגילה, אבל גם פטרוזיליה מסולסלת עובדת.
אורגנו: אתם יכולים להשתמש באורגנו טרי או מיובש, אם כי טרי הוא הטוב ביותר.
שמן: אני אוהב להשתמש בשמן זית כתית מעולה. עם זאת, אתם יכולים להשתמש בשמן ניטרלי אחר כמו שמן קנולה או חמניות (ככה עושים אגב את הצ'ימיצ'ורי הארגנטינאי המסורתי).
תבלינים נוספים: שום, מיץ ליים (אפשר גם קצת גרידה), ומלח ופלפל הם כולם תוספות קלאסיות לצ'ימיצ'ורי אותנטי. אתם מוזמנים להתאים את כמות השום שאתם משתמשים בו לפי העדפה אישית.
צ'ילי: השתמשתי בצ'ילי טרי קצוץ דק. אתם מוזמנים להשתמש במקום בצ'ילי גרוס מיובש ולהתאים את הכמות להעדפה אישית. השימוש בצ'ילי מתאים יותר לצ'ימיצ'ורי אורוגוואי אותנטי ולא ארגנטינאי (כך לפי חבר) – אבל זו תוספת טעימה.
הידעתם – צ'ימיצ'ורי אדום 🌶️
יש גם רוטב צ'ימיצ'ורי אדום (או צ'ימיצ'ורי רוג'ו), ברוטב זה משתמשים בבסיס של צ'ימיצ'ורי רגיל ומוסיפים כמה אלמנטים נוספים מגניבים כדי להפוך אותו לאדום! לרוב הצ'ימצ'ורי האדום הוא בטעם פלפלים קלויים ופפריקה והוא נחשב להרבה יותר עדין, אבל עם זאת – אני לגמרי מממליץ לנסות!
טיפים לצימצ'ורי מושלם
פטרוזיליה – קודם קוצצים דק ואז מודדים. אני אוהב לקחת חופן גדול, לשטוף, לקצוץ ואז לשים בכוס המדידה. יש כאלה (כמו חבר טוב שלי מאורוגוואי) שלא מודדים בכלל – פשוט "בעין".
שום – מי שאוהב טעם עז ילך על 4 שיניים, מי שמעדיף עדין יותר יתחיל מ־2. מערבבים הכול, נותנים לזה לנוח כמה דקות ואז טועמים. אם חסר לכם משהו – פשוט מוסיפים עוד.
איזון טעמים – הצ’ימיצ’ורי מאוד סלחני. אפשר לשחק: יותר מלח, פחות פלפל, עוד חריפות – הכול לפי איך שאתם אוהבים.
צ’ילי – לא חובה. אנחנו אוהבים לשים פלפל אדום טרי שלם, אבל אפשר גם חצי או לוותר לגמרי. רוצים קיצור? שימו כפית־שתיים צ’ילי גרוס.
לכמה זמן הרוטב טוב?
אם רוצים להגיש את הצ'ימיצ'ורי מיד, אפשר להוציא אותו מהמקרר ולהגיש מיד או להשאיר אותו בטמפרטורת החדר למשך 12 שעות. מומלץ לצרוך את הרוטב ביום ייצורו.

מתכון לרוטב צ'ימצ'ורי
רכיבים
½ כוס שמן זית כתית מעולה
3 כפות חומץ יין אדום
1 כוס פטרוזיליה טרייה קצוצה דק
3–4 שיני שום כתושות
1 כפית אורגנו יבש (או 2 כפות טרי)
½ כפית פתיתי צ’ילי אדום חריף (או פלפל טרי קצוץ דק)
1 כפית מלח גס
½ כפית פלפל שחור גרוס טרי
אופן הכנה
מניחים בקערה את כל המרכיבים.
מערבבים היטב עד שהשמן והחומץ מתחברים עם עשבי התיבול.
נותנים לרוטב לנוח לפחות 15 דקות לפני ההגשה כדי שהטעמים יתמזגו.
שומרים בצנצנת אטומה במקרר עד יומיים – לפני שימוש מומלץ להוציא לטמפרטורת החדר.
זהו — פשוט, חזק, אותנטי. בדיוק הצ’ימיצ’ורי שעושה וואו עם אסאדו או כל בשר על האש 🔥.