בואו נחזור קצת אחורה בזמן לתחילת המאה ה-20, שנת 1930…תקופה בה המטבח האמריקאי שקק בניסויים.  בתקופה זו הכריך סלופי ג’ו ערך לראשונה את הופעת הבכורה הטעימה שלו. אי שם בסיו סיטי, איווה, בבית קפה קטן שעבד שעות רבות עם רעש הסירים והמחבתות מהדהדים באוויר – בלב המרכז הקולינרי הזה, טבח יצירתי בשם ג’ו תפס את הבמה, חמוש בחזון לחולל מהפכה בכריכים. 

ג’ו היה ידוע בכישוריו במטבח, שם רקח מאכלים מושחתים שחיממו את ליבם של המקומיים. יום אחד הוא נתקל במתכון שיחרוט את שמו לנצח בהיסטוריה הקולינרית. נחוש ליצור משהו ייחודי באמת, הוא שילב את המרכיבים הפשוטים שכללו בשר בקר טחון, רוטב עגבניות, בצל ותערובת סודית של תבלינים.

בזמן שג’ו בוחש את הסיר, ניחוח גן עדן של בשר בקר ותבלינים מילא את האוויר, מפתה את העוברים והשבים. התערובת הפכה בהמשך לאחד המתכונים היותר פופולריים. ג’ו ידע שסנדוויץ’ בסדר גודל כזה זקוק למשהו נוסף – משהו שיעלה אותו מיצירה קולינרית בלבד לאייקון תרבותי.

 ג’ו הניח בזהירות את תערובת הבקר הטעימה בין שתי לחמניות רכות ונימוחות. כשהוגש סנדוויץ’ סלופי ג’ו הראשון, בית הקפה רחש ציפייה. לא לקח הרבה זמן עד שהשמועה על הכריך האגדי התפשטה, ועד מהרה נהרו מקומיים ומטיילים כאחד לבית הקפה של ג’ו, להוטים לחוות את היצירה המבולגנת אך המפוארת שכבשה את העיירה הקטנה בארצות הברית.

הפופולריות של הסנדוויץ’ גדלה במהירות, עברה את גבולות סיו סיטי והתפשטה כמו אש בשדה קוצים ברחבי ארצות הברית. .

ככל שחלפו השנים, צצו וריאציות של הסלופי ג’ו, שכל אחת הוסיפה טוויסט ייחודי משלה למתכון הקלאסי. מתערובות תבלינים שונות ועד מרכיבים בכריך עצמו. 

אז בפעם הבאה שאתם מביאים ביס בכריך סלופי ג’ו – תנו כבוד למקור הצנוע של הקלאסיקה האמריקאית הזו, ותגידו תודה לג’ו מבית הקפה בסיו סיטי.