הבשר בישראל מסומן במספרים – מ-1 עד 19. השיטה נולדה ממערך הכשרות, והיא הדרך המהירה ביותר להגיד לקצב בדיוק מה אתם צריכים. במדריך הזה כל 19 הנתחים, מה עושים עם כל אחד, ומה המחיר שלו אצלנו בקצביה היום.
כולנו אוהבים בשר, ולמרות האהבה הזו, הרבה אנשים מרגישים שאין להם את הידע הנדרש על כל חלקי הפרה. חלקנו הולכים לסדנאות בשר כדי ללמוד וחלקנו פשוט מריצים בגוגל מספר בשר וכל פעם לומדים קצת.
בדיוק בשביל זה קצביית האחים אהרון התגייסה כולה כדי להכין את המדריך הזה, שהולך לדבר על כל חלק בשר. בואו נעשה סדר בבלגן ונפרק לאט לאט את מפת הבשר שיצא לכם להיתקל בה בסופר או בקצביה הקרובה.
מספרי בשר – מה הקטע?
לפני שנתחיל לפרט על חלקי הבשר, נתן הקדמה קצרה שתסייע לכם להבין את המפה באופן כללי. בשר הבקר מתחלק לחלקים קדמיים ואחוריים, אבל בין הדברים שהכי נלקחים בחשבון זו הרכות שלו, שמשפיעה ישירות על איכות הבשר והטעם. לכן ההבחנה תהיה בין החלקים שהיו פעילים בבהמה – כמו שרירי הצוואר, הכתף והזרוע – לעומת החלקים הפסיביים, שהם באופן טבעי רכים יותר, כמו סינטה, שייטל ופילה.
בעגלים חלוקת הבשר תהיה שונה לגמרי ופחות מפורטת, בעיקר בגלל שרוב בשר העגלים רך ומתאים לכל צורות הבישול. ההגדרה של עגל צעיר היא עד 5 חודשים והוא ניזון רק מחלב אם. נדגיש שאופי וסגנון הבשר במקרה זה יהיו שונים ואפילו דומים לעוף – לא שמן, עדין ומתייבש מהר.
קדמי מול אחורי – ההבדל שקובע הכל
החצי הקדמי
מהראש ועד הצלע ה-12. זה החצי שנמכר ככשר בישראל כמעט תמיד, כי הוא לא מכיל את גיד הנשה ודורש רק ניקור רגיל – פרוצדורה שכל קצב כשר יודע לבצע.
כאן יושבים רוב הנתחים לבישול ארוך, וגם האנטרקוט – הסטייק הכי פופולרי בישראל.
החצי האחורי
מהמותן ועד הזנב. כאן יושב גיד הנשה, שאסור באכילה, ולכן החלק הזה דורש ניקור אחוראי – פרוצדורה מורכבת שכמעט לא מבוצעת בישראל.
התוצאה: הנתחים הרכים והיקרים ביותר בפרה כמעט ולא נמכרים ככשרים כאן.
הידעת
שיטת המספור הזו היא ייחודית לישראל. אין לה מקבילה בארה"ב, באירופה או באוסטרליה – שם משתמשים בשמות אנטומיים או במספרי NAMP שהם מערכת אחרת לגמרי.
הסיבה פשוטה: המספור נולד ממערך הפירוק והכשרות של הרבנות, שקבע סדר עבודה אחיד לכל בית מטבחיים. מה שהתחיל כשפה פנימית של קצבים הפך לשפה שכל צרכן ישראלי מכיר – וזו בעצם מערכת נוחה מאוד, ברגע שמפצחים אותה.
19 הנתחים – קפיצה מהירה
חלקי בשר לפי מספרים
אנטריקוט הוא נתח שנחשב לעבה ובעל שיוש של שומן, ובמרכז יש סוג של "עין" של שומן שנותנת לו צורה של פרח. מדובר באחד הנתחים הכי פופולריים בישראל להכנת סטייקים, בעיקר בגלל שהוא נמצא בחלק הקדמי של הפרה – כלומר הנתח כשר.
נתח מספר 1 מתאים לסטייקים מכל הסוגים ומשמש בעיקר לצלייה קצרה או להכנה בגריל. מה שיפה באנטריקוט הוא שהוא מתאים לכל סוגי הבישול: קצר, בינוני וארוך – כל עוד אתם דואגים לבשל בקדירה מכוסה ובחום נמוך לכמה שעות.
אחד מחלקי הבשר האהובים והמוכרים. מדובר בנתח שמחבר את הצוואר לבשר מספר 1 (האנטריקוט). אונטריב מורכב משני חלקים: חלקו הראשון רזה והמרקם שלו דומה מאוד לחזה, אבל הסיבים שלו תמיד קצרים ודקיקים יותר. החלק השני לעומת זאת מאוד מזכיר את האנטריקוט, והרבה אנשים נוטים להתבלבל ביניהם.
האונטריב הוא בשר מאוד משובח, עם טעמים עדינים. מבחינת שומן הוא שומני אך לא יותר מדי, והחלק הראשון רזה יותר. אונטריב מתאים מאוד לצלייה ארוכה בקדירות, ומתאים גם לטחינה.
אחד הנתחים שאנחנו הכי אוהבים. הנתח ממוקם ממש מתחת לצוואר ולצלעות והוא מאופיין בעיקר בסיביו המודגשים והארוכים, ויש לו נתח שומן רציני שממוקם בקצהו. הוא נחשב לנתח בעל שומניות גבוהה, ולכן אם אתם בדיאטה – זה פחות בשבילכם.
הוא בעל טעם ייחודי ומושלם לבישולים ארוכים בנוזלים, לעישון ואפילו לכבישה. משתלב היטב בכל סוגי התבשילים.
נתח רחב מאוד בצד אחד וצר בקצה, מאופיין ברקמת חיבור דקיקה וכמעט בלתי מורגשת במרכז, בעל מרקם חלק למדי ואחוזי שומן נמוכים.
מתאים מאוד לצלייה בקוביות ולצלייה ארוכה בנוזלים כנתח שלם. נתח זה מתאים גם לטחינה, לאלו שמחפשים בשר בעל אחוזי שומן נמוכים.
בשר מספר 5 הוא צר ומאורך. המראה שלו מאוד מזכיר כיכר לחם – בצד אחד הבשר עבה יחסית ובצד שני דק. בנוסף, יש לו מעין רקמת חיבור שעוברת במרכז הנתח. הרקמה עבה יותר בצד העבה והולכת ונהיית דקה לקראת הסוף.
נתח מספר 5 נחשב לבשר עם שומניות נמוכה. רקמת החיבור שדיברנו עליה היא חלבון (קולגן) ולא שומן, כפי שרבים חושבים – והיא נמסה במהלך הבישול ומעניקה לבשר מרקם רך ונימוח.
מהנתחים הקלאסיים, הנפוצים והמוכרים ביותר לצלייה – בין אם בצלייה איטית בסיר, בתנור או ברוטב, וגם צלייה יבשה: לתבל קצת, לעטוף היטב בנייר כסף, ולשים בתנור על חום נמוך ל-5 עד 7 שעות.
למרות השם המטעה, אין קשר בין פילה מדומה לפילה. המראה של הנתח הזה הוא גלילי, הוא דק בצד אחד וממוקם בכתף של הבהמה. הנתח עצמו חלק לגמרי ומאופיין בעורית דקיקה שמקיפה אותו ובסיבים קצרים למדי.
בשר מספר 6 קלאסי לבישול ארוך ולצלייה. נפרס בצורה מצוינת – ולכן הוא מהבחירות הטובות ביותר לרוסטביף ביתי או לצלי שרוצים להגיש בפרוסות יפות.
נתח פחות מוכר אך מלא אופי ועומק. הוא ממוקם מתחת לאנטריקוט ומאופיין בשומן מרושת ובסיבים גסים שמעניקים לו טעם חזק ומרקם ייחודי. זהו בשר עממי במובן הטוב של המילה – פחות עדין מסטייקים יוקרתיים, אבל עשיר בטעמים ומתגמל את מי שמבשל אותו נכון.
השימושים שלו מגוונים מאוד: קציצות עסיסיות בזכות איזון מושלם בין בשר לשומן, קדרות ותבשילי יין שמתבשלים שעות, קוביות במרקים, ונתחים שלמים בתנור עם מרינדה עשירה. אפילו בצלייה קצרה, כשפורסים דק או טוחנים, הוא מפתיע בטעמים עזים.
זהו נתח שנשאר סוד קטן של קצבים – כזה שלא תמיד תמצאו בסופר, אבל מי שמכיר יודע להעריך את הערך שבו.
נתח בעל מראה אובאלי ומלא ברקמות חיבור (ג'לטינים קטנים). הוא נמצא מתחת לכתף הבהמה ומהווה חלק מהזרוע הקדמית. הבשר מכוסה בעורית חיצונית שקופה למחצה, המאחדת בתוכה הרבה חלקי בשר שרובם מופרדים על ידי רקמות חיבור.
מתאים רק לבישול ארוך, בנתח אחד או בקוביות. הוא לא נפרס יפה, אבל בשרו רך יחסית מבין הנתחים לבישול ארוך, ורקמות החיבור שבו מוסיפות לו עסיסיות וטעם בבישול. זה הנתח שהופך מרק לרוטב סמיך בלי שתוסיפו כלום.
נתח שומני אך מדהים, מאופיין בעצם של הצלע – עצם דקה וארוכה מאוד. על העצם הזו יש שכבת שומן דקה, מעליה עוד בשר ואז שוב שומן. הנתח נחשב סיבי מאוד אך עדין, ומאופיין בסיבים בינוניים.
בשר מספר 9 מיועד לבישול או צלייה ארוכים, והוא נחשב לנתח של אוהבי בשר אמיתיים. מתאים מאוד לקדירות ולמרקים, מצוין כבשר לחמין, ומתאים לצלייה ממושכת על גריל או בתנור, כשהוא מכוסה היטב ובחום נמוך לכמה שעות.
בארה"ב האסאדו נקרא שורט ריבס, ושם מגישים אותו צלוי היטב ופריך, לרוב בציפוי רוטב ברביקיו מתקתק.
החלק הכי קדמי בפרה, מיד אחרי הראש, והוא מתחלק לשניים. הצד הראשון, החיצוני, סיבי וקשה למדי – וההסבר לכך פשוט: זה החלק שהגן על העורף של הבהמה מפני טורפים. החלק השני משובץ בשומן, רך יותר ונחשב טעים מאוד.
מבחינת טעמים, תופתעו לגלות שדווקא הצד הסיבי יותר מתגלה כעשיר בטעמים – במיוחד אם תבחרו לטחון אותו – מהסיבה הפשוטה שהוא נתח שעובד קשה במהלך חיי הבהמה וזורם בו המון דם.
נתח זה מתאים במיוחד לצלייה ארוכה כשהוא חתוך לקוביות קטנות, לחילופין תוכלו ליהנות ממנו גם כנתחים גדולים בתוך נוזלים. טעמו מודגש, ואם תבחרו לטחון אותו גס – הוא גם מושלם להמבורגרים.
הנתח הראשון שנמצא בגב הבהמה ושייך לחלק האחורי. נתח מספר 11 הוא רך וחלק יחסית. המראה שלו מאופיין במראה חלק עם נתח שומן עליון. בצד שלו עובר גיד שהקצב מחויב להסיר, שכן הוא קשה מאוד ולא טעים בכלל.
הסינטה מתאימה לשיפודים או פשוט לסטייקים, לשניצלים ואפילו לקרפצ'יו. זהו גם הנתח שממנו נחתכים ניו יורק סטריפ ונברסקה – שני שמות מסחריים לאותה משפחה.
הפילה הוא נתח דק למדי. בצד אחד הנתח דק ובצד שני עבה. הוא ממוקם ממש במרכז הבהמה, ישר אחרי הסינטה. מדובר בנתח פנימי יחסית, ואולי תופתעו לגלות שהוא נחשב לאחד הנתחים הכי רכים בפרה, עם אחוזי שומן מאוד נמוכים.
הפילה מושלם לסטייקים: מהחלק המרכזי מכינים את השאטובריאן, ומהקצוות אפשר להכין מגוון מאכלים קלאסיים כמו סטרוגנוף. בשר מספר 12 מתאים במיוחד להקפצה, לצלייה קצרה או לקרפצ'יו.
אגב, הוא מתאים גם לצלייה בנתח אחד בתנור – אבל שימו לב, רק בתנאי שהצלייה תהיה קצרה מאוד. זאת בשל היותו נתח רך ורזה, וזו גם אחת הסיבות שהוא מתאים לבישולים קצרים ולאידוי.
בשר שתפס תאוצה בשנים האחרונות, נתח אחורי משוק הפרה. הוא מאופיין במראה דק בצד אחד ונראה כמו מעין מימייה. השייטל הוא בשר רך בעל סיבים קצרים וטעם מדהים.
נתח מיוחד מאוד שמתאים גם לצלייה קצרה ולהקפצה. אפשר גם להכין ממנו צלי, אבל בישול ארוך מדי לא מתאים לו בגלל אחוזי השומן הנמוכים. אם מיישנים אותו כראוי, הוא יהיה מושלם גם לסטייקים, לשיפודים או לצלייה יבשה בתנור.
נתח מספר 14 פחות מוכר ופופולרי בארץ. מדובר בנתח עגלגל, מאורך מעט, מאופיין באחוזי שומן מאוד נמוכים. זהו חלק חיצוני שממוקם באחורי הפרה, כחלק מהשוק. הנתח לא שמן בכלל, רך יחסית ומאופיין בסיבים קצרים.
נתח מספר 14 מתאים לבישול בינוני-ארוך בקוביות. אם הקצב יחתוך ממנו את הנתח המרכזי, שנראה כמו כדור, הוא יהיה נפלא לבישול כנתח אחד.
נתח אחורי משוק הפרה. הוא מתאפיין במראה מיוחד עם השומן בצד אחד, ובפנים הוא רזה וחלק. לאורך הבשר חוצה גיד שחייבים להוריד בקצביה, שכן הוא נחשב קשה מאוד ולא אכיל.
נתח בעל סיבים בינוניים, נחשב עסיסי ומשובח. מתאים מאוד לצלייה או לבישול ארוכים בקדירה.
נתח מאוד גדול שגם הוא נמצא בשוק הפרה. הנתח מאופיין באחוזי שומן נמוכים, הנמצאים ב"מכסה" שמכסה אותו – שלרוב מורידים אותו לפני שהוא מגיע לקצביה. הוא בעל סיבים ארוכים שנותנים לו טעם מאוד מיוחד ועשיר. אם פורסים אותו דק, תיהנו מנתח רך מאוד.
הנתח מתאים לצלייה קצרה, לשניצלים, ואפילו לקרפצ'יו אם חותכים אותו נכון.
זה אולי יישמע מוזר, אבל נתח מספר 17 מזכיר במראהו וילון – כי הוא עבה בצד אחד ודק בצדו השני. מדובר בנתח מאוד שומני, המאופיין בסיבים מודגשים ובעל טעם חזק ומיוחד.
בשנים האחרונות הוא חזר להיות פופולרי, בגלל ששפים ובשלנים חובבים מחפשים אחר נתחים מיוחדים ולא שגרתיים – והוא עונה על הצורך הזה בדיוק.
נתח אליפסי או אובאלי, רחב מאוד במרכז וצר בקצוות. נתח מספר 18 מזכיר מאוד את בשר מספר 8, אבל מאופיין בפחות רקמות חיבור. הוא נתח מאוד טעים, רך ועסיסי, ומתאים במיוחד לבישול ארוך או לצלייה בקוביות.
אחד הנתחים המעניינים. הוא חלק ומגיע במעין צורת גליל, נקי משומן – אבל חשוב לקחת בחשבון שיש לו שכבת שומן חיצונית דקה בצד אחד. הנתח מתאים במיוחד לבישול ארוך בנוזלים, בקדירות או במרקים.
טיפ של קצב · הכלל שחוסך את רוב הטעויות
אם אתם לא זוכרים אף מספר, תזכרו את זה: ככל שהשריר עבד יותר קשה – ככה הוא צריך יותר זמן בישול, וככה הוא טעים יותר.
צוואר, כתף, שריר וחזה עבדו כל החיים – הם דורשים שעות, ובתמורה נותנים עומק טעם שסטייק לא מגיע אליו. סינטה, פילה ואנטרקוט כמעט לא זזו – הם רכים מלכתחילה וצריכים דקות בלבד.
לכן אין נתח "טוב" ונתח "רע". יש נתח שמתאים לשיטת הבישול שלכם, ונתח שלא. הכי גרוע שאפשר לעשות זה לקחת נתח לבישול ארוך ולזרוק אותו על הגריל.
איך בוחרים קצביה – 6 טיפים
עכשיו כשאתם יודעים לבחור סוגי בשר לפי מספרים, חשוב שתהיו מודעים גם לאיך לבחור את הנתחים שלכם נכון. כיום יש אינספור קצביות שמציעות לכם שירותים, ויחד עם זאת – יש סיכוי שאחרי המאמר הזה תגלו שמעטות מהן מספקות לכם באמת בשר איכותי, משובח וטרי. הנה כמה טיפים מאיתנו.
1 · תוודאו שיש מבחר ומגוון
לא בכל אטליז בתל אביב תוכלו למצוא מגוון רחב של בשרים. יש סוגי בשר יותר "נדירים" שרק קצביות מסוימות מביאות. אם תלכו לסופר השכונתי הקרוב, או אפילו לקצב לא מומחה, סביר להניח שתמצאו מגוון מאוד מצומצם של חלקי פרה – מה שבסופו של דבר עשוי להגביל אתכם ברגע הקנייה.
אם אתם מחפשים נתחים ייחודיים, במחלקת בשר הבקר שלנו תמצאו מבחר רחב, ותוכלו לבדוק בקלות את מצב המלאי דרך האתר או פשוט לדבר איתנו.
2 · טריות, טריות, טריות
עם כל הכבוד לרצון לבחור את סוג הבשר המושלם לארוחה שלכם, יש פרמטר נוסף שהוא חשוב מאוד ואסור להתפשר עליו – כל נושא הטריות. רוב האנשים לא מומחים בתחום הבשר, ולפעמים גם בשר שנראה לנו בעין "טרי", למעשה רחוק מלהיות כך.
במילים אחרות, בשר טרי זה לא רק עניין של ריח. אם אתם חושבים שריח נורא הוא הסימן היחיד – זו טעות נפוצה, זה כבר שלב מתקדם מאוד. בדיוק בגלל זה חשוב שתלכו תמיד לקצביה אמינה עם מוניטין חיובי. אחת הדרכים הטובות ביותר להבין אם הקצביה שלכם משתמשת בבשר טרי היא לבדוק עם הקצב מאיזה בית גידול הם מביאים את הבשר.
3 · הסימנים לבעיה בטריות
יש מגוון רחב של דגלים אדומים: סימני הפשרה על בשר שהוקפא, שכבת קרח על גבי הבשר, וכמובן הצבע. צבעים כהים של הנתח יכולים להעיד על תהליך חמצון של הברזל – שלב שבו הבשר מאבד את הטריות, ובמקרים מסוימים אף מעיד שהוא מתקלקל.
הסתכלו גם על שכבת השומן: אם היא צהבהבה, סימן שהבשר כבר עבר חמצון. אם היא ירקרקה – זה כבר סימן גרוע מאוד של פטריות ושמרים. בכל הנוגע לטריות של הבשר לא משחקים.
4 · ידע של בעל המקצוע שעומד מולכם
למרות שעכשיו יש לכם את כל הידע הדרוש כדי להבין איזה נתח לבחור, שימו לב שעדיין יש המון דברים שלא תמיד תכירו – כמו ההבדלים העדינים בין הנתחים, או מתי עדיף סוג בשר מסוים על אחר. זו הסיבה שתמיד תרצו לפנות לקצביה עם אנשי מקצוע מיומנים.
5 · רישיון עסק ותעודת כשרות
כל קצביה בישראל חייבת להיות עם רישיון עסק. הרבה אנשים מתפתים לקנות את הבשרים שלהם בזול ולא בודקים את הפרט החשוב הזה. רוב האטליזים יציגו תעודה כזו בחזית, ואם אין – זה צריך להדליק נורות אדומות. בבתי עסק עם רישיון מגיע תברואן מוסמך מטעם משרד הבריאות ומבצע בדיקות תקופתיות.
לגבי כשרות – היא לא רלוונטית לכולם, אבל אם הפרט הזה חשוב לכם, כדאי לבדוק מול הקצביה אם יש תעודה ואם היא בתוקף.
6 · המלצות וביקורות
בעידן האינטרנט אתם כבר לא צריכים לשאול חברים ובני משפחה על קצביה מומלצת. מספיק להיכנס לגוגל או לאחד מעמודי הרשתות החברתיות של הקצביה שממנה אתם קונים ולבדוק מה לקוחות אחרים מספרים על המקום.
שאלות ותשובות
למה בכלל משתמשים במספרי בשר?
מספרי הבשר נועדו לעשות סדר בבלגן. במקום לבלבל בין שמות כמו שייטל, סינטה או פאלש פילה – פשוט מציינים מספר. זה מקצר את התקשורת בין הלקוח לקצב, והופך את ההזמנה להרבה יותר פשוטה, במיוחד בטלפון או אונליין.
מי החליט על מספרי הבשר?
שיטת המספור קיימת בעיקר בישראל, והיא נולדה ממערך הכשרות והפיקוח של הרבנות. כל מספר מייצג חלק מסוים בגוף הבהמה, לפי אופן הפירוק והכשרות שלו.
איזה מספרי בשר לא נחשבים כשרים?
בדרך כלל, כל המספרים מעל 11 ומחלקים אחוריים נחשבים לא כשרים – מס' 12 (פילה), מס' 13 (שייטל), ומס' 14 עד 19. זאת אלא אם עברו ניקור, שהוא תהליך הסרת גידים ושומן אסור לפי ההלכה. בישראל לא כל קצביה מטפלת בניקור, ולכן בשר אחורי לרוב לא נמכר ככשר.
מה הנתח הכי טוב לטחינת בשר להמבורגר?
שלושה מובילים: צוואר (מס' 10) לטעם חזק ושומני יחסית, אונטריב (מס' 2) לאיזון מושלם של שומן וסיב, ושפונדרה (מס' 9) למי שאוהב עסיסי בטירוף.
הטיפ שלנו: ערבבו שני נתחים יחד – כמו 70% צוואר ו-30% שפונדרה – וקיבלתם בורגר חלומות.
איזה נתח הכי מתאים לצלי בשר בתנור?
אם אתם רוצים צלי רך ונימוח: כתף (מס' 4 או 5), אווזית (מס' 14), צ'ך (מס' 15), או שייטל (מס' 13 – אם אין בעיה עם כשרות). אלו נתחים שמתפרקים לאט בבישול ארוך ונשארים עסיסיים.
איזה בשר הכי מתאים לחמין או לקדירה?
- אסאדו (מס' 9) – הכי קלאסי לחמין
- שריר (מס' 8 או 18) – מלא בג'לטין טבעי
- צוואר (מס' 10) – לטעם עמוק
שילוב של שניים מהם זה בכלל ליגה אחרת.
מה החלק הכי רך בפרה?
הפילה (מס' 12). רך כמו חמאה, אבל לרוב לא כשר בישראל. מתאים לצלייה קצרה, קרפצ'יו או שאטובריאן.
איזה חלק נחשב לסטייק הכי טעים?
- אנטרקוט (מס' 1) – השילוב הכי טוב של שומן, טעם ומרקם
- סינטה (מס' 11) – רך ומעודן יותר
- שייטל (מס' 13) – למי שאוהב רזה ורך
כל אחד והסגנון שלו. תבחרו לפי אחוז שומן ולפי איך שאתם אוהבים את הסטייק שלכם.
מה ההבדל בין בשר עגל לבשר בקר במספרים?
המספרים עצמם דומים, אבל הבשר של עגל הרבה יותר רך ועדין, ולכן רוב החלקים מתאימים כמעט לכל צורת בישול. לא תמיד תמצאו מספרים מדויקים לעגל – הקצבים לרוב יתייחסו אליהם לפי שם ולא לפי מספר. את כל מגוון העגלה שלנו אפשר לראות במחלקת בשר העגלה.
איך יודעים מה לבקש מהקצב אם אני לא בטוח במספר?
בדיוק בשביל זה יש את המדריך הזה. וגם – תמיד תרגישו חופשי לשאול את הקצב, לשלוח לו תמונה, או אפילו פשוט להגיד לו מה אתם רוצים להכין. הוא ימליץ על הנתח המתאים עם המספר.
עכשיו כשאתם יודעים מה לבקש
תגידו לנו מה אתם מתכננים להכין ולכמה אנשים, ונתאים לכם את הנתח, את החיתוך ואת הכמות. משלוחים בכל גוש דן או איסוף עצמי מהקצביה בשוק התקווה, תל אביב.
להתייעצות בוואטסאפ לקטלוג המלאדור שישי לקצבים, מנהל את הקצביה של המשפחה בשוק התקווה בתל אביב יחד עם אבא (יצחק), האחים (יונתן ואוראל) והצוות. את המדריך הזה הרכבנו יחד – כל אחד מאיתנו הוסיף את הנתחים שהוא עובד איתם הכי הרבה. אם משהו כאן לא ברור, בואו לקצביה ותשאלו. זה בדיוק מה שאנחנו אוהבים.