סטייק בנינג'ה – מדריך ומתכון

בואו נתחיל בכנות – אני איש של גריל. אין מה לעשות, זה בדם. אני אוהב את הפחמים, את הריח של העשן שנכנס לך לבגדים, את השאלות של השכנים מהמרפסת “מה אתה שורף שם?”. זה חלק מהכיף, זה חלק מהחוויה. אבל מה? לא כל יום בא לי להתלכלך. לא כל פעם שיש חשק לסטייק אני רוצה להתחיל להדליק מדורה קטנה, לחכות לפחמים שיתפסו, לעמוד שעה בחום ולקלל את הרוח שמעיפה ניצוצות. יש ימים שאתה חוזר הביתה עייף, רוצה משהו טעים ומהיר, בלי שתריח יומיים כמו שיפודיה. בדיוק בשביל זה נכנס המשחק החדש – הנינג’ה. מכשיר קטן שעומד על השיש, בלי בלאגן, בלי לכלוך, לא עושה שכונה, ובתוך רבע שעה אתה מוציא סטייק שאפשר להגיש בכבוד, כזה שגם במסעדה היו מרימים עליו גבה. עכשיו, אני לא אגיד שזה מחליף לגמרי את הפחמים – כי אין תחליף לטעם של אש אמיתית – אבל זה אחלה פתרון ליום־יום, לשגרה, כשאין זמן ואין כוח. ובואו נגיד את האמת – מי שכבר טעם סטייק נינג’ה שעשוי כמו שצריך, מבין שזה לא גימיק, זה לא צעצוע. זה משחק אמיתי.

בחירת הנתח – לא כל סטייק מתאים

כמו במעשנה, גם פה הכול מתחיל ונגמר בנתח. תזכרו כלל ברזל: אם תביאו לנינג’ה נתח יבש, בלי שומן, אל תבואו בטענות אחרי זה שיצא לכם סוליה. הנינג’ה יודע לעשות עבודה יפה, אבל הוא לא קוסם – מה שאין בבשר, הוא לא ימציא. מה שעובד הכי טוב זה נתחים שיש בהם גם בשר וגם שומן, כאלה שנמסים בחום ונותנים עסיסיות אמיתית. אנטרקוט למשל – מלך הנינג’ה. השישיות שומן (המרבלינג) שמתפזרות בתוך הנתח נמסות בזמן הצלייה, והתוצאה – בשר רך, טעים, כזה שלא צריך סכין מנתחים בשביל לאכול אותו. סינטה – זה כבר לקהל שאוהב יותר נקי, פחות שומן, אבל עדיין רוצה רכות. צריך להיזהר איתה – טיפה יותר מדי זמן והיא מתייבשת, אבל אם יודעים לעבוד איתה – היא תענוג. פילה זה בכלל סיפור אחר – הכי עדין, הכי רך, מתאים למי שרוצה חוויה "מסעדתית" בבית. לא צריך יותר מדי עליו, אפילו מלח ופלפל מספיקים כדי להרגיש מלך. ובשביל הוואו – טיבון או פורטרהאוס. זה כבר נתח של הופעה – חצי סינטה חצי פילה עם עצם באמצע. מרשים, טעים, אבל דורש יותר תשומת לב – הנינג’ה צריך להתמודד עם עובי לא אחיד, וזה משחק קצת יותר עדין.

ופה נכנס היתרון הגדול של קצביה כמו האחים אהרון – כי בסוף לא מדובר רק בנתח, אלא בחיתוך. תבקשו מהקצב שלכם שיחתוך סטייק בעובי טוב, מינימום שלושה ס"מ. דק מדי – הסטייק יתייבש עוד לפני שהספקתם להפוך אותו. עבה מדי – הנינג’ה יתקשה להוציא אותו כמו שצריך בפנים. קצב שמבין בקטע של נינג’ה כבר יודע איך לחתוך לכם את הנתח בדיוק למכשיר – לא דק מדי ולא מפלצת, אלא משהו שייצא עסיסי גם בבית. אצל האחים אהרון כבר יודעים לשאול אותך "זה לנינג’ה או לגריל?", וככה מכינים לך חיתוך מותאם. וזה ההבדל בין סטייק סביר לסטייק שאתה אומר עליו "יאללה, זה יותר טוב ממסעדה".

הכנה ותיבול – Keep it Simple

פה אנשים הכי מסתבכים. הם חושבים שסטייק טוב זה עניין של קסמים – מערבבים רטבים, מכניסים מרינדות של לילה שלם, שופכים עליו כל מה שיש בארון התבלינים. אז לא. תבינו, סטייק טוב לא צריך להתחפש. הוא צריך לקבל במה. מה שעושה את ההבדל זה לא "רוטב סודי", אלא איכות הנתח, חיתוך נכון, ותיבול בסיסי שמדגיש את מה שכבר קיים בבשר.

בגדול – מלח גס ופלפל שחור גרוס. זה כל מה שצריך. מלח פותח את הטעמים של הבשר ועוזר לו גם לייצר קרום יפה בזמן הצלייה. פלפל שחור נותן עקיצה עדינה, לא משתלט, רק מדגיש. אם ממש מתחשק לכם להשתגע – אפשר לטפטף טיפת שמן זית או לשפשף שן שום מרוסקת בצד, אבל זה כבר קישוט. תזכרו – המטרה היא שהבשר יהיה הכוכב.

עוד דבר חשוב – תוציאו את הסטייק מהמקרר חצי שעה לפני הצלייה. זו אולי נשמעת עצה קטנה, אבל היא קריטית. סטייק קר מדי שנכנס לנינג’ה או לגריל יוצא לא אחיד: מבחוץ נשרף, מבפנים נשאר אפור וחי. כשאתם נותנים לו לשבת קצת על השיש, הוא מגיע לטמפרטורת חדר, ואז החום חודר בצורה אחידה יותר והצלייה יוצאת מושלמת.

ואל תשכחו – אם קניתם נתח איכותי מהקצביה (נגיד מהאחים אהרון, שיודעים להביא אנטרקוט עם שישיות כמו ציור), אתם בכלל לא צריכים להסתבך. זה היופי – הנתח עושה את רוב העבודה. תיבול בסיסי רק נותן לו את הבמה להבריק.

איך עובדים עם הנינג’ה – שלב אחרי שלב

חימום מוקדם – זה שלב שאסור לדלג עליו. הרבה אנשים עושים את הטעות של להדליק את הנינג’ה, לראות שהמסך מראה "Ready", ולזרוק את הסטייק ישר פנימה. הבעיה היא שהרשת עדיין לא לוהטת, ואז הסטייק נדבק ולא מקבל את סימני הצריבה היפים. תדליקו את מצב Grill, תנו לו לפחות 10 דקות חימום, ואל תפחדו לתת אפילו 12–15 דק’ אם יש לכם נתח עבה. כשאתם שומעים את ה"צ’סססס" ברגע שהבשר נוגע ברשת – אתם יודעים שאתם במקום הנכון.

שימון קל – עוד טעות נפוצה היא לשים סטייק ישירות על הרשת היבשה. התוצאה? חצי מהבשר נשאר דבוק למכשיר. קחו חתיכת נייר סופג, טבלו אותה במעט שמן ניטרלי (קנולה, חמניות) או אפילו שמן זית, ושפשפו את הרשת כשהיא חמה. זה מונע הדבקה, מוסיף טיפה טעם, ועוזר לסטייק להחליק כשהופכים אותו.

הנחת הסטייק – שימו לב, צד השומן תמיד למעלה. ככה כשהוא נמס, הוא יורד על הבשר ומוסיף עסיסיות. עוד טיפ – אל תעמיסו את הנינג’ה. עדיף לשים שניים או שלושה סטייקים ולתת להם מקום לנשום מאשר לדחוס חמישה בבת אחת. כשצפוף מדי, החום לא מתפזר נכון, והבשר יוצא אפור במקום צרוב.

זמנים וטמפרטורות – הכל תלוי בעובי. אם אנחנו מדברים על סטייק בעובי של 3 ס"מ, אלו הזמנים המומלצים:

  • Rare – 3–4 דקות מכל צד. פנימה אדום כמעט נא.

  • Medium Rare – 5–6 דקות מכל צד. מרכז ורדרד, עסיסי, הכי מומלץ.

  • Medium – 7–8 דקות מכל צד. בשר ורדרד בהיר, פחות נוזלים.

  • Well Done – 9–10 דקות מכל צד. יבש יחסית, לא נמליץ – אבל מי שמתעקש, זה הזמן.

חשוב להבין – הנינג’ה עובד מהר יותר ממנגל רגיל כי החום מגיע מכל הכיוונים. לכן אל תסתמכו רק על "הרגשה".

מדחום זה לא בושה – אם אתם באמת רוצים לדייק, אל תעשו "בערך". תדקרו את הסטייק במדחום בשר. Rare זה סביב 52°, Medium Rare 57°, Medium 63°. מי שמתרגל למדחום מגלה שכל סטייק יוצא בדיוק כמו שהוא אוהב – בלי הפתעות.

טיפ קטן לסיום – אל תתפתו להפוך את הסטייק כל דקה. תנו לו להיצלות, תהפכו פעם אחת וזהו. אם אתם כל הזמן הופכים, לא תתקבל הצריבה היפה מבחוץ (ה"קרסט") שהיא כל הקסם של הסטייק.

טיפים קטנים שעושים הבדל גדול

לא להפוך יותר מדי

זו אחת הטעויות הכי נפוצות. אנשים מתרגשים, פותחים את הנינג’ה כל שתי דקות ומתחילים להפוך את הסטייק מצד לצד. האמת? זה הורס. כל סיבוב מיותר מוריד חום, מפריע ליצירת ה"קרסט" היפה מבחוץ, ובסוף יוצא סטייק חיוור וחסר אופי. תנו לו לשבת, תנו לו להיצלות כמו שצריך, ותהפכו אותו רק פעם אחת. כשאתם מתאפקים – אתם מקבלים סטייק עם צריבה יפה ועמוקה, בדיוק כמו במסעדה.

לא ללחוץ עם המלקחיים

עוד טעות קלאסית. מחזיקים את המלקחיים, לוחצים קצת על הסטייק "לראות אם הוא מוכן", ואז מתבאסים שהוא יבש. למה? כי כל לחיצה מוציאה נוזלים החוצה, והמיצים האלה הם החיים של הסטייק. ברגע שהם בורחים – נשאר לכם בשר יבש. תזכרו – הסטייק לא צריך עיסוי, הוא צריך מנוחה. תהפכו בעדינות, תחזיקו בלי לחץ, ותנו לו לשמור את כל הטוב בפנים.

תנו לו לנוח

זה אולי נשמע הכי משעמם, אבל זה הטיפ שהכי עושה את ההבדל. אחרי שהוצאתם את הסטייק מהנינג’ה, אל תקפצו עליו עם סכין. שימו אותו על קרש, עטפו קלות אם רוצים, ותנו לו לנוח 5–10 דקות. בזמן הזה, כל המיצים שחיממתם בפנים מסתדרים מחדש ונספגים בחזרה לתוך הסיבים. אם תחתכו ישר – כל הנוזלים יברחו החוצה ותפספסו את כל העבודה. אם תחכו – הסטייק נשאר עסיסי מבפנים ונחתך כמו חמאה.

עוד טיפ קטן: גם אם תיבלתם במלח לפני הצלייה, פזרו טיפה מלח גס מעל הסטייק ממש רגע לפני ההגשה. זה נותן קרנצ’יות קטנה בביס הראשון ומקפיץ את כל הטעמים.

מתכון קלאסי – סטייק אנטרקוט בנינג’ה

מצרכים:

  • 2 סטייקים אנטרקוט 300–350 גרם, בעובי 3 ס"מ

  • מלח גס

  • פלפל שחור גרוס

  • כף שמן זית

  • 50 גרם חמאה רכה

  • כף פטרוזיליה קצוצה

  • שן שום כתושה

הכנה:

  1. מערבבים את החמאה עם השום והפטרוזיליה, מגלגלים בניילון ומכניסים למקרר.

  2. מתבלים את הסטייקים במלח ופלפל מכל הכיוונים, מטפטפים מעט שמן זית.

  3. מחממים את הנינג’ה על מצב Grill High 10 דקות.

  4. מניחים את הסטייקים וצולים 5–6 דקות מכל צד ל־Medium Rare.

  5. בודקים טמפ’ פנימית – 57° מושלם.

  6. מוציאים, נותנים לנוח 7 דקות, פורסים נגד הסיבים.

  7. מניחים פרוסת חמאה מתובלת מעל ומגישים עם סלט ירוק או צ’יפס.

לוגו של האחים אהרון
רוצים לשתף את המתכון שלכם?
צרו איתנו קשר!
{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.singularReviewCountLabel }}
{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.pluralReviewCountLabel }}
{{ options.labels.newReviewButton }}
{{ userData.canReview.message }}
לוגו האחים אהרון

ברוכים הבאים לבית
של אוהבי הבשר בישראל.

האתר מאפשר לכם לעיין במגוון העצום שלנו, להתאים את הנתח הנכון, לבחור מתוך מגוון תערובות הבשרים, להגיע לשלמות המנה שתרצו להכין. תוכלו ליהנות מבשר איכותי מוכן לצרכים שלכם. נגיע אליכם בלי מאמץ, לבית או למקום העבודה עם שירותי משלוחי בשר שלנו! לכם נותר רק, לבחור להזמין ולהכין, די בקלות, כי את חומרי הגלם תקבלו נקיים, מסודרים, מוכנים לעבודה.

אז מה חדש??

לקבלת עדכונים על מתכונים חדשים, הנחות, הטבות ותכנים שלא תראו בשום מקום אחר, הצטרפו לניוזלטר שלנו!

מתכונים מומלצים

מתכונים פופלריים

הצטרפו עכשיו
לקבוצת הפייסבוק
של האחים אהרון.

פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך